מהו שיווק ויראלי?
שיווק ויראלי הוא טכניקת שיווק המבוססת על שכפול עצמי של מהלכים ויראליים על פני רשת קשרים, בדומה להתפשטות של וירוס. לדוגמא: חבר בקבוצה מסויימת(זו יכולה להיות משפחה, חברים, פייסבוק, עובדים בחברה, עמיתים למקצוע וכד') מספר ליתר חברי הקבוצה על עסק מסויים שהיתה לו בו חוויה חיובית. זה יכול להיות עסק ממשי בעיר, או חנות אינטרנטית או אתר כדוגמאת האתר הזה המספק אינפורמציה טובה בחינם. יתר חברי הקבוצה שלהם חבריות גם בקבוצות אחרות מעבירים את המסר כאינפורמציה מועילה גם לקבוצות האחרות, וכך על פני רשת הקשרים הזו המידע מתפשט בצורה הדומה להתפשטות וירוס, כמובן ששיווק ויראלי לא קורה רק בתחום האינטרנט כי אם גם בסיפורי הסלון, בהמלצות לשכנים, לחברים וכד'.
דוגמאות לסוגים של שיווק ויראלי(לא כולן חיוביות):
מכתבי שרשרת - מכתבים במייל המעודדים את המקבל, באמצעים שונים כגון אמונות או הפחדה מפני מה שיקרה למקבל אם לא יפיץ את המייל, להפיץ אותו למספר נוסף של אנשים ובכך יוצרים את האפקט הויראלי.
קבלת מתנה תמורת הפצה לעוד מספר חברים - כלומר אדם נרשם לקבל מתנה, חינמית בדרך כלל, ועל מנת לקבלה הוא חייב לתת לנותן המתנה שמות של מספר חברים נוספים אליהם ישלח מייל עם אותה הצעה.
יצירת באזז - פרסום באמצעות מודעות, סרטונים, מיילים וכד' בצורה מעוררת מחלוקת, ובדרך כלל על גבול הטעם הטוב. פרסום כזה יוצר גל של תגובות והרבה שיחה והתפשטותו היא ויראלית.
לחצן לייק(Like) בפייסבוק - לחצן "אהבתי" בפייסבוק הוא מנגנון של שיווק ויראלי, קראת משהו מעניין? לחץ "אהבתי" וכל חבריך ידעו על כך, ובהמשך גם הם ילחצו "אהבתי" וחברים שלהם ידעו על כך וכן הלאה. אז אל תחכו יותר מידי, אהבתם את מה שכתבתי תלחצו "אהבתי". בעמוד האוהדים שלי בפייסבוק http://www.facebook.com/Seo.Doriva תמצאו את הפוסטים השונים שכתבתי, אשמח אם תגיבו על ידי "הגב" או תאהבו על ידי "אהבתי", בהמשך הפוסט תוכלו להבין גם איך זה יכול להועיל לכם. ואם עדיין לא הצטרפתם לדף האוהדים שלי בפייסבוק הנכם יותר ממוזמנים לעשות זאת כי בדף זה גם יתפרסמו דברים רבים נוספים כמו אירועים ומבצעים.
תגובות בבלוגים - תגובה בבלוג גם היא צורה של שיווק ויראלי היות והיא יכולה לייצר שיחה בין המגיבים בכך שהתגובות תהיינה לא רק לגבי המאמר אלא גם לגבי תגובות דומות, התופעה הזו נפוצה בעיקר באתרים חדשותיים, שבהם פרסום חדשה מעוררת תגובות ותגובות על התגובות. השיחה הנוצרת היא בעצם ההתפשטות הויראלית. אז תתחילו להגיב!
מה זה ווב 2.0 ולמה הוא חשוב לנו?
ווב 2.0 הוא הדור הנוכחי של השימוש באינטרנט (למרות שכבר קיים דור 3.0 שעדיין לא מיושם). דור זה בשונה מן הדור הראשון הוא דור של אינטרנט אינטראקטיבי, בדור הראשון היו מוצגים דפי אינטרנט שהוכנו על ידי מנהלי האתרים לצורך צפייה על ידי גולשים שהיגיעו אליהם, בווב 2.0 האתרים מספקים דפים כפלטפורמה שיש בה אפשרות טכנולוגית להוספת תוכן של הגולשים, כלומר הגולשים פעילים ומייצרים תכנים שאותם הם מעלים בעצמם לרשת. הדבר גורם לחווית גלישה עשירה יותר, נוצרו יישומים(תוכנות) המסוגלים לפעול על גבי מכשירים שונים(מחשב שולחני, טלפון סלולרי) ועל פלטפורמות שונות(ווינדוס, לינוקס, מקינטוש), אולם לדעתי הדבר המדהים ביותר הוא היכולת לרתום את האינטלגנציה הקולקטיבית, או בשמה האחר חוכמת ההמונים.
תמונה זו מבטאה את חוכמת ההמונים "ההמון חכם מן הגאון"(התמונה לקוחה מתוך הרצאה שהועברה בנושא על ידי פרופסור אשר עידן http://www.facebook.com/dridan המתמחה בתחום.
הדוגמא הטובה ביותר לחוכמת ההמונים היא הויקיפדיה, עד להופעת הווב 2.0 היתה לנו רק אינצקלופדיה, כאשר איפשרו לגולשים ליצור תוכן באינטרנט, נוצרה הויקיפדיה שהיא אנציקלופדיה אינטרנטית שהתוכן שלה מקורו בכתיבה של גולשים, התוצאה של שיתוף הגולשים היא מדהימה! השתתפות זו יצרה בויקיפדיה 5 מיליון פריטים בתוך שבע שנים! ואף אחד לא שילם על כך הכל בוצע בחינם! בעוד האינצקלופדיה בריטניקה, שהיא האינצקלופדיה הגדולה בעולם, יצרה רק חצי מיליון פריטים בתוך 200 שנה!
עוד נתון מדהים: בשנת 1996(עידן הווב 1.0) היו ברשת 250,000 אתרים ובהם 45 מיליון גולשים, בשנת 2006(עידן הווב 2.0) היו ברשת 80 מיליון אתרים ובהם למעלה ממיליארד גולשים!
החשיבות הרבה לנו כבעלי עסק היא האפשרות ליצור באתרים שלנו מערכות כמו בלוגים או פורומים שבהם לגולשים יש אפשרות להגיב וליצור תוכן, ולנו להגיב לתגובות ובכך לייצר עניין באתר שלנו ותוכן רלבנטי, מתחדש, רענן ומקורי שהוא החומר האהוב ביותר על מנועי החיפוש, והתופעה הזו מתרחשת ברמה הרבה יותר גבוהה ברשתות החברתיות שבהן כל התוכן מבוסס על תוכן גולשים.
אבל בשביל כל זה צריך:
פירגון
פירגון הוא דבר שכוחו בעולם החיצוני ובעולם האינטרנט הוא עצום, ומצד שני מחירו מאוד נמוך הוא בעצם חסר עלות. אם הלכנו למופע או הצגה ונהננו מהם אנו מפרגנים לשחקנים על ידי מחיאות כפיים, או לא מפרגנים על ידי שריקות בוז, זוהי דרך פשוטה חינמית שלנו כקהל שבא לצרוך תוכן להביע את דעתנו עליו. אותו הדבר בדיוק קורה גם ברשת האינטרנט, קיבלנו משהו שמצא חן בעינינו? דור הווב 2.0 מאפשר לנו להודות לנותן או להגיב על מנת שגולשים אחרים יקבלו חוות דעת, אם חושבים על כך זוהי בעצם הדמוקרטיה אנחנו מקבלים במה להביע מעליה את דעתנו! גם אם היא שלילית. בהרבה מדינות הפעילות הזו תוססת ותורמת לכך שגולשים מקבלים מידע רב יותר על כל אתר, בעלי החברות או האתרים המאזינים לקולות של לקוחותיהם מבצעים את הדברים שהגולשים מבקשים מהם.
מקרה ידוע בארץ היה כאשר חברת שטראוס רצתה לשנות את מארז המילקי והיא ניהלה עם גולשיה שיחה על כך ובעקבות התגובות השליליות היא לא בצעה את השינוי, או מקרה אחר שבית קפה כשר בירושלים המתבסס על לקוחות דתיים, התייחס בזלזול לזוג לקוחות שהגיעו אליו, הם הגיבו על כך ברשת חברתית שבה הם חברים ובאתר בית הקפה ובכך גרמו לירידה גדולה בהכנסותיו, הנהלת בית הקפה שרצתה את לקוחותיה חזרה פצתה את אותו זוג וגם יצרה מערכת שלמה שתתיחס לאותם צרכים של אותו ציבור!
לצערי בישראל הפירגון הוא לא דבר מובן מאליו, הדבר בלט לי באופן אישי במיוחד בשני מיקרים: האחד היה בהצגה מרגשת במיוחד ושמה "המסילה לדמשק" של תיאטרון הבימה שבה צפיתי עם זוגתי ובסיומה רצינו להביע את הערכתנו הרבה לשחקנים, קמנו ממקומותנו מחאנו כפיים בהתלהבות והרענו לשחקנים המוכשרים על עבודתם הנפלאה. ואז צופים שישבו בשורה מאחרינו(אנשים נורמליים לא חס וחלילה נכים או מוגבלים) גערו בנו על כך שאנחנו עומדים ומסתירים להם, זוהי תופעה מאוד ישראלית: "שילמנו אז מגיע לנו" האדישות הזו איננה תורמת ההיפך היא מדכאת כל מאמץ מצד התיאטרון ושחקניו והופכת את העניין למכירתי בלבד. ומה שבעצם עושה הפירגון, גם החיובי וגם השלילי, הוא מייצר את המוטיבציה לשיפור האיכות שמעצימה את ההנאה והחוויה שלנו כצרכנים.
חוסר ההבנה של הדבר המהותי הזה מתבטא גם במקרה השני שקרה לי. לאחרונה הבחנתי בסיקר ירוק על פגוש של מכונית שנסעה לפני שבו היה רשום: "פרגן, מה איכפת לך?" בשבילי זה מתמצת את הבעיה שלנו כישראלים, לא פרגן אם איכפת לך או יותר חזק פרגן כי איכפת לך! אלא מן הצעה לפירגון כי זה חינמי ואין צורך בהבעת דיעה אמיתית ובכלל מה איכפת לך? זהו חוסר הבנה בסיסי של היתרונות של הדמוקרטיה והיכולת שלנו להביע את דעתנו ובסופו של דבר להשפיע! כן גם ענקיות כמו קוקה קולה או שטראוס מושפעות ואפילו אם אלו המביעים את דעתם הם ילדים צעירים.
לסיכום:
ווב 2.0 נותן לנו אפשרות להביע את דעתנו, החיובית או השלילית, על כל דבר המתרחש ברשת האינטרנט. היתרון הזה הוא שלנו כגולשים, הפירגון למי שהכין את התוכן עבורנו(גם אם קנינו אותו אבל הרבה יותר אם קיבלנו אותו בחינם) אם כעידוד ותודה או כביקורת בונה, מכוון גם ליוצר התוכן וגם כחוות דעת לגולשים אחרים. ככל שיש יותר תגובות נוצר יותר עניין וכך נוצר שיווק ויראלי ותוכן שאהוב על מנועי החיפוש, ולנו כישראלים זה אפילו לא עולה כלום(צר לי שאני מציין זאת, אבל זו המציאות העגומה).
אני מזמין אתכם להתחיל לפרגן, אתם אוהבים את מה שאתם מקבלים? תגיבו! אל תשארו אדישים, האדישות הזו רק תביא אותי כספק תוכן למסקנות מוטעות. הכנסו לדף שלי בפייסבוק http://www.facebook.com/Seo.Doriva הצטרפו אליו כאוהדים על ידי לחיצה על כפתור 'אהבתי' למעלה ליד כותרת הדף(זה חשוב לי ומועיל לי) שם תוכלו לראות את הפוסטים שלי ולהגיב עליהם בעזרת הערות לכם או לפרגן על ידי לחיצה על כפתור 'אהבתי', אשמח לקבל תגובות ואני מבטיח להתייחס אליהן.
שיווק ויראלי הוא טכניקת שיווק המבוססת על שכפול עצמי של מהלכים ויראליים על פני רשת קשרים, בדומה להתפשטות של וירוס. לדוגמא: חבר בקבוצה מסויימת(זו יכולה להיות משפחה, חברים, פייסבוק, עובדים בחברה, עמיתים למקצוע וכד') מספר ליתר חברי הקבוצה על עסק מסויים שהיתה לו בו חוויה חיובית. זה יכול להיות עסק ממשי בעיר, או חנות אינטרנטית או אתר כדוגמאת האתר הזה המספק אינפורמציה טובה בחינם. יתר חברי הקבוצה שלהם חבריות גם בקבוצות אחרות מעבירים את המסר כאינפורמציה מועילה גם לקבוצות האחרות, וכך על פני רשת הקשרים הזו המידע מתפשט בצורה הדומה להתפשטות וירוס, כמובן ששיווק ויראלי לא קורה רק בתחום האינטרנט כי אם גם בסיפורי הסלון, בהמלצות לשכנים, לחברים וכד'.
דוגמאות לסוגים של שיווק ויראלי(לא כולן חיוביות):
מכתבי שרשרת - מכתבים במייל המעודדים את המקבל, באמצעים שונים כגון אמונות או הפחדה מפני מה שיקרה למקבל אם לא יפיץ את המייל, להפיץ אותו למספר נוסף של אנשים ובכך יוצרים את האפקט הויראלי.
קבלת מתנה תמורת הפצה לעוד מספר חברים - כלומר אדם נרשם לקבל מתנה, חינמית בדרך כלל, ועל מנת לקבלה הוא חייב לתת לנותן המתנה שמות של מספר חברים נוספים אליהם ישלח מייל עם אותה הצעה.
יצירת באזז - פרסום באמצעות מודעות, סרטונים, מיילים וכד' בצורה מעוררת מחלוקת, ובדרך כלל על גבול הטעם הטוב. פרסום כזה יוצר גל של תגובות והרבה שיחה והתפשטותו היא ויראלית.
לחצן לייק(Like) בפייסבוק - לחצן "אהבתי" בפייסבוק הוא מנגנון של שיווק ויראלי, קראת משהו מעניין? לחץ "אהבתי" וכל חבריך ידעו על כך, ובהמשך גם הם ילחצו "אהבתי" וחברים שלהם ידעו על כך וכן הלאה. אז אל תחכו יותר מידי, אהבתם את מה שכתבתי תלחצו "אהבתי". בעמוד האוהדים שלי בפייסבוק http://www.facebook.com/Seo.Doriva תמצאו את הפוסטים השונים שכתבתי, אשמח אם תגיבו על ידי "הגב" או תאהבו על ידי "אהבתי", בהמשך הפוסט תוכלו להבין גם איך זה יכול להועיל לכם. ואם עדיין לא הצטרפתם לדף האוהדים שלי בפייסבוק הנכם יותר ממוזמנים לעשות זאת כי בדף זה גם יתפרסמו דברים רבים נוספים כמו אירועים ומבצעים.
תגובות בבלוגים - תגובה בבלוג גם היא צורה של שיווק ויראלי היות והיא יכולה לייצר שיחה בין המגיבים בכך שהתגובות תהיינה לא רק לגבי המאמר אלא גם לגבי תגובות דומות, התופעה הזו נפוצה בעיקר באתרים חדשותיים, שבהם פרסום חדשה מעוררת תגובות ותגובות על התגובות. השיחה הנוצרת היא בעצם ההתפשטות הויראלית. אז תתחילו להגיב!
מה זה ווב 2.0 ולמה הוא חשוב לנו?
ווב 2.0 הוא הדור הנוכחי של השימוש באינטרנט (למרות שכבר קיים דור 3.0 שעדיין לא מיושם). דור זה בשונה מן הדור הראשון הוא דור של אינטרנט אינטראקטיבי, בדור הראשון היו מוצגים דפי אינטרנט שהוכנו על ידי מנהלי האתרים לצורך צפייה על ידי גולשים שהיגיעו אליהם, בווב 2.0 האתרים מספקים דפים כפלטפורמה שיש בה אפשרות טכנולוגית להוספת תוכן של הגולשים, כלומר הגולשים פעילים ומייצרים תכנים שאותם הם מעלים בעצמם לרשת. הדבר גורם לחווית גלישה עשירה יותר, נוצרו יישומים(תוכנות) המסוגלים לפעול על גבי מכשירים שונים(מחשב שולחני, טלפון סלולרי) ועל פלטפורמות שונות(ווינדוס, לינוקס, מקינטוש), אולם לדעתי הדבר המדהים ביותר הוא היכולת לרתום את האינטלגנציה הקולקטיבית, או בשמה האחר חוכמת ההמונים.
תמונה זו מבטאה את חוכמת ההמונים "ההמון חכם מן הגאון"(התמונה לקוחה מתוך הרצאה שהועברה בנושא על ידי פרופסור אשר עידן http://www.facebook.com/dridan המתמחה בתחום.
הדוגמא הטובה ביותר לחוכמת ההמונים היא הויקיפדיה, עד להופעת הווב 2.0 היתה לנו רק אינצקלופדיה, כאשר איפשרו לגולשים ליצור תוכן באינטרנט, נוצרה הויקיפדיה שהיא אנציקלופדיה אינטרנטית שהתוכן שלה מקורו בכתיבה של גולשים, התוצאה של שיתוף הגולשים היא מדהימה! השתתפות זו יצרה בויקיפדיה 5 מיליון פריטים בתוך שבע שנים! ואף אחד לא שילם על כך הכל בוצע בחינם! בעוד האינצקלופדיה בריטניקה, שהיא האינצקלופדיה הגדולה בעולם, יצרה רק חצי מיליון פריטים בתוך 200 שנה!
עוד נתון מדהים: בשנת 1996(עידן הווב 1.0) היו ברשת 250,000 אתרים ובהם 45 מיליון גולשים, בשנת 2006(עידן הווב 2.0) היו ברשת 80 מיליון אתרים ובהם למעלה ממיליארד גולשים!
החשיבות הרבה לנו כבעלי עסק היא האפשרות ליצור באתרים שלנו מערכות כמו בלוגים או פורומים שבהם לגולשים יש אפשרות להגיב וליצור תוכן, ולנו להגיב לתגובות ובכך לייצר עניין באתר שלנו ותוכן רלבנטי, מתחדש, רענן ומקורי שהוא החומר האהוב ביותר על מנועי החיפוש, והתופעה הזו מתרחשת ברמה הרבה יותר גבוהה ברשתות החברתיות שבהן כל התוכן מבוסס על תוכן גולשים.
אבל בשביל כל זה צריך:
פירגון
פירגון הוא דבר שכוחו בעולם החיצוני ובעולם האינטרנט הוא עצום, ומצד שני מחירו מאוד נמוך הוא בעצם חסר עלות. אם הלכנו למופע או הצגה ונהננו מהם אנו מפרגנים לשחקנים על ידי מחיאות כפיים, או לא מפרגנים על ידי שריקות בוז, זוהי דרך פשוטה חינמית שלנו כקהל שבא לצרוך תוכן להביע את דעתנו עליו. אותו הדבר בדיוק קורה גם ברשת האינטרנט, קיבלנו משהו שמצא חן בעינינו? דור הווב 2.0 מאפשר לנו להודות לנותן או להגיב על מנת שגולשים אחרים יקבלו חוות דעת, אם חושבים על כך זוהי בעצם הדמוקרטיה אנחנו מקבלים במה להביע מעליה את דעתנו! גם אם היא שלילית. בהרבה מדינות הפעילות הזו תוססת ותורמת לכך שגולשים מקבלים מידע רב יותר על כל אתר, בעלי החברות או האתרים המאזינים לקולות של לקוחותיהם מבצעים את הדברים שהגולשים מבקשים מהם.
מקרה ידוע בארץ היה כאשר חברת שטראוס רצתה לשנות את מארז המילקי והיא ניהלה עם גולשיה שיחה על כך ובעקבות התגובות השליליות היא לא בצעה את השינוי, או מקרה אחר שבית קפה כשר בירושלים המתבסס על לקוחות דתיים, התייחס בזלזול לזוג לקוחות שהגיעו אליו, הם הגיבו על כך ברשת חברתית שבה הם חברים ובאתר בית הקפה ובכך גרמו לירידה גדולה בהכנסותיו, הנהלת בית הקפה שרצתה את לקוחותיה חזרה פצתה את אותו זוג וגם יצרה מערכת שלמה שתתיחס לאותם צרכים של אותו ציבור!
לצערי בישראל הפירגון הוא לא דבר מובן מאליו, הדבר בלט לי באופן אישי במיוחד בשני מיקרים: האחד היה בהצגה מרגשת במיוחד ושמה "המסילה לדמשק" של תיאטרון הבימה שבה צפיתי עם זוגתי ובסיומה רצינו להביע את הערכתנו הרבה לשחקנים, קמנו ממקומותנו מחאנו כפיים בהתלהבות והרענו לשחקנים המוכשרים על עבודתם הנפלאה. ואז צופים שישבו בשורה מאחרינו(אנשים נורמליים לא חס וחלילה נכים או מוגבלים) גערו בנו על כך שאנחנו עומדים ומסתירים להם, זוהי תופעה מאוד ישראלית: "שילמנו אז מגיע לנו" האדישות הזו איננה תורמת ההיפך היא מדכאת כל מאמץ מצד התיאטרון ושחקניו והופכת את העניין למכירתי בלבד. ומה שבעצם עושה הפירגון, גם החיובי וגם השלילי, הוא מייצר את המוטיבציה לשיפור האיכות שמעצימה את ההנאה והחוויה שלנו כצרכנים.
חוסר ההבנה של הדבר המהותי הזה מתבטא גם במקרה השני שקרה לי. לאחרונה הבחנתי בסיקר ירוק על פגוש של מכונית שנסעה לפני שבו היה רשום: "פרגן, מה איכפת לך?" בשבילי זה מתמצת את הבעיה שלנו כישראלים, לא פרגן אם איכפת לך או יותר חזק פרגן כי איכפת לך! אלא מן הצעה לפירגון כי זה חינמי ואין צורך בהבעת דיעה אמיתית ובכלל מה איכפת לך? זהו חוסר הבנה בסיסי של היתרונות של הדמוקרטיה והיכולת שלנו להביע את דעתנו ובסופו של דבר להשפיע! כן גם ענקיות כמו קוקה קולה או שטראוס מושפעות ואפילו אם אלו המביעים את דעתם הם ילדים צעירים.
לסיכום:
ווב 2.0 נותן לנו אפשרות להביע את דעתנו, החיובית או השלילית, על כל דבר המתרחש ברשת האינטרנט. היתרון הזה הוא שלנו כגולשים, הפירגון למי שהכין את התוכן עבורנו(גם אם קנינו אותו אבל הרבה יותר אם קיבלנו אותו בחינם) אם כעידוד ותודה או כביקורת בונה, מכוון גם ליוצר התוכן וגם כחוות דעת לגולשים אחרים. ככל שיש יותר תגובות נוצר יותר עניין וכך נוצר שיווק ויראלי ותוכן שאהוב על מנועי החיפוש, ולנו כישראלים זה אפילו לא עולה כלום(צר לי שאני מציין זאת, אבל זו המציאות העגומה).
אני מזמין אתכם להתחיל לפרגן, אתם אוהבים את מה שאתם מקבלים? תגיבו! אל תשארו אדישים, האדישות הזו רק תביא אותי כספק תוכן למסקנות מוטעות. הכנסו לדף שלי בפייסבוק http://www.facebook.com/Seo.Doriva הצטרפו אליו כאוהדים על ידי לחיצה על כפתור 'אהבתי' למעלה ליד כותרת הדף(זה חשוב לי ומועיל לי) שם תוכלו לראות את הפוסטים שלי ולהגיב עליהם בעזרת הערות לכם או לפרגן על ידי לחיצה על כפתור 'אהבתי', אשמח לקבל תגובות ואני מבטיח להתייחס אליהן.
דוריבה - קידום אתרים, בנית וניהול קמפיינים לפרסום בגוגל ובפייסבוק ואחרים | קדם גם את הדף שלך
רשומות
2 תגובות:
נראה כי ככול שמעמיקים בהבנה של בניית אתר ומבינים במה זה כרוך כך יורדת המוטיבציה :)
היי קובי,
כשאתה אומר "יורדת המוטיבציה" אני מבין שאתה מתייחס למצב בו אתה עושה הכל בעצמך, ובכן לדעתי זה תלוי כמה זמן יש לך להקדיש לכך, אם העסק שלך צורך ממך הרבה זמן(ואז אתה מוגדר כ"בעל עיסוק" ולא כ"בעל עסק"), אזי הדבר הנכון לעשותו הוא לתת למומחים בתחום לבצע עבורך את העבודה. ואז כאשר העסק שלך יתפתח ויצליח לייצר עבורך זמן פנוי, תוכל ללמוד ולעשות הכל בעצמך(אם עדיין תרצה...). המוטיבציה לשיווק איננה דבר חד פעמי, שיווק כמו תזונה, כמו תדלוק, כמו קידום אתר, כמו שמירה על כושר היא פעולה מתמשכת, שאיננה מסתיימת אף פעם, והיא מחייבת אותך להיות כל הזמן במוטיבציה על מנת שתוכל לקטוף בהמשך את הפירות המתוקים שלה.
הוסף רשומת תגובה